סיפור לידתו של פר"ח

הצעד הראשון להקמת פר"ח החל בנובמבר 1972, ביוזמתו של ד"ר רוני עטר, אז סטודנט לתואר דוקטור במדעי המחשב במכון ויצמן למדע. רוני הגיש אז למשרד החינוך, תכנית בדבר רתימת מספר גדול של סטודנטים באוניברסיטאות לפרויקט לאומי של חונכות אישית, בתמורה לגמול חומרי כלשהו הקשור לשכר הלימוד באוניברסיטה. הפרויקט המריא באפריל 1973, כאשר פרופ' חיים הררי, שכיהן באותה עת כדיקן מדרשת פיינברג ללימודים מתקדמים במכון ויצמן למדע, הפך לשותף נלהב ביישום התוכנית והעניק לה את השם פר"ח (פרויקט חונכות).

במהלך שש השנים הבאות, שותפות ייחודית זו הקימה את פר"ח כמפעל כלל ארצי: רוני הרחיב את פר"ח, מניסוי צנוע של תריסר סטודנטים ומדענים במכון ויצמן, אשר שימשו כחונכים, לכל האוניברסיטאות בארץ, וחיים העניק לפרויקט תמיכה בלתי מסויגת, ע"י קביעת מכון ויצמן כביתה הקבוע של הנהלת הפרויקט וע"י שכנועה של הממשלה לאמץ בהדרגה את פר"ח כיוזמה לאומית. במהלך שנים אלו נבנה הפרויקט תוך הישענות על שלושה יסודות עיקריים, אשר תקפים גם היום:

1. הזיקה ההדוקה בין רוח ההתנדבות של הסטודנט-חונך לבין גמול ותמריץ בצורת מלגה, המכסה חלקית את שכר הלימוד באוניברסיטה.

2. התמקדות של פר"ח בעיקר בחונכות אישית, אחד לאחד,  לילדי בית ספר יסודי משכבות אוכלוסיה חלשות, הנזקקים לעזרה בתחום הלימודי, חברתי ו\או רגשי, בתוספת מגוון פעילויות עזר אחרות שנוספו במשך השנים.

3. הסמכת אוניברסיטאות ומכללות שונות, כמפעילות השלד האדמיניסטרטיבי של הפרויקט, בהדרכת מטה ארצי ושיטות עבודה אחידות. צעד זה מבטיח כי המנהלה הארצית של פר"ח במכון ויצמן, אשר מפקחת על, ומתאמת את הפעילות הארצית, תפעל במתכונת מצומצמת ולא תהווה נטל משמעותי על הוצאות התקורה של הפרויקט.

ב 1978 מונה עמוס כרמלי למנכ"ל פר"ח. פרופ' הררי המשיך לכהן ,עד שנת 2009, כיו"ר המועצה הציבורית של פר"ח וכתומך מסור, המבטיח שהפרויקט ישאר נאמן למתכונתו המקורית. הוא מילא תפקיד חשוב ביצירת הזיקה הפורמאלית, בשנת 1982, בין  עדכון גובה המלגה והעלאת שכר הלימוד. עמוס הרחיב את הפרויקט עשרת מונים, ליותר מ 25,000 חונכים בשנה, בעודו שומר על מנגנון ניהולי חסכוני ויעיל.

עד היום, פר"ח נגע ישירות בחייהם של כמיליון ישראלים, חונכים וחניכים, וזכה בהכרה ציבורית במעמדו הלאומי, כאשר הוענק לו פרס ישראל במאי 2008.