www.facebook.com
איזור אישי

סיפור לידתו של פרח

הצעד הראשון להקמת פרח החל בנובמבר 1972, ביוזמתו של ד"ר רוני עטר, אז סטודנט לתואר דוקטור במדעי המחשב במכון ויצמן למדע. רוני הגיש אז למשרד החינוך, תכנית בדבר רתימת מספר גדול של סטודנטים באוניברסיטאות לפרויקט לאומי של חונכות אישית, בתמורה לגמול חומרי כלשהו הקשור לשכר הלימוד באוניברסיטה. הפרויקט המריא באפריל 1973, כאשר פרופ' חיים הררי, שכיהן באותה עת כדיקן מדרשת פיינברג ללימודים מתקדמים במכון ויצמן למדע, הפך לשותף נלהב ביישום התוכנית והעניק לה את השם פר"ח (פרויקט חונכות).

במהלך שש השנים הבאות, שותפות ייחודית זו הקימה את פרח כמפעל כלל ארצי: רוני הרחיב את פרח, מניסוי צנוע של תריסר סטודנטים ומדענים במכון ויצמן, אשר שימשו כחונכים, לכל האוניברסיטאות בארץ, וחיים העניק לפרויקט תמיכה בלתי מסויגת, ע"י קביעת מכון ויצמן כביתה הקבוע של הנהלת הפרויקט וע"י שכנועה של הממשלה לאמץ בהדרגה את פרח כיוזמה לאומית. במהלך שנים אלו  צמח הפרויקט והפך לתכנית לאומית להשפעה חברתית. תשתית התכנית מאז ועד היום בנויה  על שלושה יסודות עיקריים:

1. הזיקה ההדוקה בין רוח ההתנדבות של הסטודנט-חונך לבין גמול ותמריץ בצורת מלגה, המכסה חלקית את שכר הלימוד באוניברסיטה.

2. התמקדות של פרח בעיקר בחונכות אישית, אחד לאחד,  לילדי בית ספר יסודי משכבות אוכלוסיה חלשות, הנזקקים לעזרה בתחום הלימודי, חברתי ו\או רגשי, בתוספת מגוון פעילויות עזר אחרות שנוספו במשך השנים.

3. הסמכת אוניברסיטאות ומכללות שונות, כמפעילות השלד האדמיניסטרטיבי של הפרויקט, בהדרכת מטה ארצי ושיטות עבודה אחידות. צעד זה מבטיח כי המנהלה הארצית של פר"ח במכון ויצמן, אשר מפקחת על, ומתאמת את הפעילות הארצית, תפעל במתכונת מצומצמת ולא תהווה נטל משמעותי על הוצאות התקורה של הפרויקט.

ב 1978 מונה עמוס כרמלי למנכ"ל פרח. פרופ' הררי המשיך לכהן ,עד שנת 2009, כיו"ר המועצה הציבורית של פרח וכתומך מסור, המבטיח שהפרויקט ישאר נאמן למתכונתו המקורית. הוא מילא תפקיד חשוב ביצירת הזיקה הפורמאלית, בשנת 1982, בין  עדכון גובה המלגה והעלאת שכר הלימוד. עמוס הרחיב את הפרויקט עשרת מונים, ליותר מ 25,000 חונכים בשנה, בעודו שומר על מנגנון ניהולי חסכוני ויעיל. עמוס כרמלי כיהן כמנכ"ל פר"ח במשך 34 שנים, בשנת 2012 מונה מר אלון גלרון למנכ"ל פרח.

עד היום, פרח נגע ישירות בחייהם של כ 2 מיליון ישראלים, חונכים וחניכים, וזכה בהכרה ציבורית במעמדו הלאומי, כאשר הוענק לו פרס ישראל במאי 2008.