"לעולם לא תוכל לחצות את האוקיינוס עד שיהיה לך את האומץ לאבד את מראה הנוף" 

 

אביטל וש' חצו ביחד אוקיינוס בדרך מכילה והדדית.

מדובר בילד בכיתה ו' שלא חסר לו דבר, מבחינת חפצים מוחשיים ומתנות, מה שחסר לו זו תשומת לב ומישהו שילווה אותו ביום יום. הסבא והסבתא מגדלים אותו. מדובר ברופאים בכירים שעובדים מבוקר עד ליל.

ש' נמצא בקשר מועט עם הוריו, הוא נשאר רוב היום לבדו בבית. קיים חוסר בדמות דומיננטית בחייו של ש' שסוחב על גבו מטען מורכב מילדות מוקדמת.  

ילד שעבר המון דירות, עבר לבתי ספר שונים, כך נוצר פער גדול במקצועות הליבה.

"ש' גרם לי לעלות על אופניים. לא עליתי על אופניים מאז שסיימתי יסודי", מספרת אביטל.

נסענו בעיקר לפארקים ולים. חשבתי שאצור שינוי משמעותי בחיים של ש' וכשזה לא קרה הרגשתי שנפגע לי האגו.

עם הזמן נזכרתי בחונכים שהיו לי בתור ילדה.  הרי רב הזמן שיחקנו, עסקנו ביצירה ומוסיקה, הם עזרו לי בשעורי הבית רק כשאני רציתי עזרה ולא כי היה צריך.

החלטתי שזה מה שאהיה עבור ש'. לא מפעילה עליו לחץ בתחום הלימודים, מניחה לרגשות שלי ולתחושת ההחמצה.

אני הולכת להיות חברה שלו ולתת לו תשומת לב, אהבה וחום שחסרים לו"

החונכות מעצימה את הילד אבל ללא ליווי ועידוד צמוד, הילד עלול לותר על עצמו.

אנושיות ורגישות הם א', ב' בתכונות של חונך בפר"ח.

ש' גדל בסביבה תומכת של סבא וסבתא המתקשים לבלות איתו זמן איכות בשל עבודתם במשרות תובעניות.

ילד כמוהו זקוק למילות הערכה ותמיכה כדי להמשיך להתקדם ולממש את הפוטנציאל הענק שלו.

אביטל השכילה להבין שהמעבר מניסיון לסייע לו בלימודים למשחקים משותפים ובנייה של אמון ההדדי גרמה לו להיפתח לשתף אותה בכל אירועי השבוע.

את מחסום הכנת שעורי הבית היא צלחה בכך שהציעה לו שהוא יקריא את התשובות והיא תקליד.

הקשר היפה שנוצר, תרם להעברת מסרים חשובים על תפיסת החיים, על "עשה ואל תעשה" בדרך יצירתית שתרמה לו המון.

הנחישות של אביטל וההתמדה גרמו לנו לבחור בה פה אחד כחונכת מצטיינת.