על תבונה ורגישות - סיפורה של חונכות מופלאה

האם בתפקוד טוב יחסית, אך מתקשה לתת את אמונה באנשים ותלותית בבנה.

את החופש הדרוש לילד בגילו מוצא א' מחוץ לבית.

הנחיצות לחונך פר"ח שיכניס משמעות ונופח בריא לחייו,הייתה קריטית. 

הילד סבל מחרדות ומבעיות רגשיות וחברתיות.

"א' החליט להראות לי שהוא יודע לעשות עמידת ידיים",מספר דור "כשלא הצליח לעמוד הוא איבד את זהוהשתולל,

אמרתי לו שזה בסדר לא להצליח, אבל הוא קם באמצע הפגישה, התקשר לאימו בוכה ורצה ללכת בכעס רב.

הרגשתי אכזבה עצמית, לא הצלחתי להרגיע אותו."

לעיתים מדובר בחונכויות מורכבות, במיוחד לחונך צעיר שלא מגיע מעולמות הטיפול. דור הסבלני והרגיש התקשר

לעובדת הסוציאלית וביקש עזרה בהתמודדות עם ההתנהגות הסוערת של א'.

בשום שלב אמר דור שהוא חושש לטעות או אף לפרוש.

התמודדות עם ילד סוער הסובל מתסכול לעיתים קרובות, מצריכה יצירתיות רבה.

דור מספר, "הוא אהב את טבלת האימוג'ים שהכנתי לו.

ברגעים של כעס וכשלא הצליח לבטא את עצמו, הוא בחר אמוג'י מתאים למצב הרוח ולא איבד שליטה.

בהדרגה הוא החל לתת בי אמון ודיבר על המצוקות שלו. סיפרתי לו שגם לי כילד היו המון רגעי בדידות. יחד כאבנו, צחקנו ונהנינו.

ההכרות עם משפחתו ועם עולם בריאות הנפש המרתק גרמה לי לשנות את ייעודי המקצועי ולעבור מפסיכולוגיה לפסיכיאטריה!!"

כשחניך משתף את החונך בקשיים ובחרדות שלו זה תמיד מרגש אותנו.

א' התמודד עם פחד גבהים. כך שאפילו מדרגות של סולם גרמו לו לדופק גבוה ולקוצר נשימה. דור הצליח לשחרר

אותו ורק בנוכחותו הסכים לנסות.

א' ביקר את דור, את בת זוגו ואת הכלבה בביתם.

הביקורים הללו היוו דוגמה עבורו לאיך מערכת זוגית נורמטיבית מתפקדת בשונה מזו שהכיר עד היום.

הם שיחקו, הלכו לבאולינג , וא' למד להפסיד בכבוד.

דור הוא חונך של אחד לדור! הוא ההוכחה שכל אדם צריך לפחות אדם אחד במסע חייו כדי שישתנו לו החיים.