אביה לקחה על עצמה אתגר לא פשוט וחיבקה אותו ואת החניכה בשתי ידיים, וכך השיגה בכבוד את התואר "חונכת מצטיינת":
החניכה של אביה היא תלמידת כיתה ב', שנולדה עם לקות ראייה. ש' היא ילדה עקשנית, שיודעת לעמוד על שלה. אל פר"ח ש' הגיעה לאחר המלצת בית הספר, על מנת להעניק לה את היחס האישי שהיא זקוקה לו, לייצר עבורה קשר של אמון, עם המון הכלה וסבלנות לצרכיה.
מהרגע הראשון אביה ידעה שמצפה לה חונכות מאתגרת, ואכן כך היה. ש' הייתה נוטה להסתיר את רגשותיה ולא שיתפה אף אחד בסביבתה, אחת המטרות העיקריות שאביה הציבה לעצמה ולקשר הייתה לגרום לש' להרגיש בנוח, להיפתח ולשתף.
אביה הקפידה לתת לש' יחס בגובה העיניים ונתנה לה להוביל את השיח והפעילות, ובכך קנתה את עולמה. ש' מצידה התחילה לשתף ברגשותיה ובחוויותיה בתור ילדה עם לקות ראייה. היא שיתפה את אביה בפחדים ובחששות שלה וגם בתחביב שלא הצליחה לממש - איפור ותסרוקות.
הן יצאו לפעילויות מחוץ לבית וש' אפילו סמכה על אביה שתוביל ותעזור לה להתמצא בשטח. הן הקדישו מפגש שלם בו ש' איפרה וסירקה את אביה. בנוסף, הכינו יחד משחקים בכתב ברייל, בישלו יחד, כתבו את רגשותיהן וחיזקו את הקשר ביניהן.
הקשר היציב והחזק שנוצר בין אביה וש', איפשר לחניכה לסמוך יותר על הסביבה ולחזק את הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות. ש' פגשה אנשים חדשים, פיתחה סבלנות ללימודים והצליחה סוף סוף לראות גם את החלקים הטובים שיש בה.
בסבלנותה האינסופית, אביה הצליחה לראות את הכוחות הטמונים בש', פעלה עם לב ענק ותחושת שליחות ולרגע לא נתנה ללקות הראייה להוות מגבלה עבור שתיהן.