אז כפי שאתם מבינים, לפניכם חונכת אשרת חנכה במקביל שני חניכים ועשתה חונכות כפולה.
החניכה הראשונה היא א.א, תלמידת כיתה ב' ובת להורים גרושים, אשר הופנתה לפר"ח בעקבות מצב משפחתי מורכב. בתחילת החונכות עם א.א, חוותה שלי מכשולים רבים - המשפחה נהגה לבטל מפגשים באופן תדיר, והחניכה בחנה את גבולותיה.עם הרבה נחישות וביטחון עצמי מעורר השראה, שלי שוחחה עם משפחתה של החניכה והציגה בפניהם את חשיבות השגרה במפגשים. במקביל, הצליחה לשקף לחניכה שהיא אינה נבהלת מתחושת הדחייה שספגה ושאינה מתכוונת לוותר עליה. שלי העבירה את המפגשים לביתה הפרטי, דבר שהוכיח לחניכה את רצונה הטוב, השפיע לחיוב על החונכות ואיפשר לא.א להיפתח.עם המון רגישות, שלי הצליחה ליצור אמון, ומצאה דרכים יצירתיות להתמודדות עם א.א ומשפחתה. היא נתנה הרבה מקום לקשיים שצפים מצד שניהם, וכך הצליחה ליצור עוגן יציב עבור החניכה.
החניך השני של שלי הוא א.מ, בן 8 שהתמודד עם חסכים סביבתיים ורגשיים, גם א.מ הוא ילד להורים גרושים.
א.מ הגיע אל פר"ח, כדי למצוא עבורו דמות בוגרת ואחראית, שיוכל לשחק איתה ולשתף אותה בתחושותיו.
כשנפגשו לראשונה, שלי הבינה שהדבר הראשון שעליה לעשות עם א.מ הוא לשחרר אותו מתחושת מהאחריות שחש.
שלי הקדישה את רוב המפגשים הראשונים ל"זמן ילדות" והציגה לחניך את הזכות שלו לחוויית ילדות אמיתית ומתוקנת. שלי הקפידה להסתובב איתו בחוץ ולשחק איתו כדורגל, שם החניך הצליח להשתחרר מהעול, להתמסר לתהליך ואפילו להוביל בעצמו את המפגשים ואת המשחקים.
החניך ומשפחתו מאוד התחברו לשלי, שהפכה לחלק בלתי נפרד מחייהם.
שלי הצליחה להעביר שתי חונכויות במקביל, נתנה מעצמה הרבה שעות שבועיות לטובת הילדים וכל זאת מבלי שאף אחד מהחניכים ירגיש זאת. היא הצליחה להתאים את החונכות לכל אחד מהם בנפרד, ויצרה איתם קשר ייחודי תוך הכלה, סבלנות ותקשורת בריאה. שלי דאגה להביא לכל מפגש משמעות ושיח מעמיק, ובזכותה שני הילדים המקסימים האלו ומשפחותיהם זכו להמון נחת.