"רציתי להודות לעדן על התרומה האדירה שהעניקה למשפחתי אכפתית, מסורה ומתמידה, לוקחת ברצינות את התפקיד. אני לא יודע מה היינו עושים בלעדיה. אנחנו רוצים להודות לעדן בחיבוק גדול ומכל הלב. זכינו להכיר אותך." (אב החניך)

הסיפור של עדן

מדובר בחונכות אמיצה, גדושת אמוציות, הזדהות ואמפתיה, יצרה עדן קשר מיוחד עם ילד מיוחד לא פחות.

קשר שזיכה אותה בכבוד המגיע לה ובתואר "חונכת מצטיינת".

 א', הוא תלמיד כיתה ד' הנמצא על הרצף האוטיסטי, בתפקוד בינוני-נמוך. תהליך יצירת הקשר עם א' היה לא פשוט בלשון המעטה. א', שהתקשה לתקשר עם הסביבה ומיעט לדבר, לא התייחס אל עדן, ולפעמים אפילו התעלם ממנה. לאחר מספר חודשים של ניסיונות ליצירת קשר שלא צלחו, הוצע לעדן להפסיק את החונכות, אך עדן לא הסכימה לוותר על א' בשום פנים ואופן.

עם הרבה ניסיון ונחישות, עדן חיפשה דרכים יצירתיות להגיע אל ליבו השבור של א' ולגרום לו לבטוח בה ולהיפתח. היא אפילו הביאה איתה לאחד המפגשים את הכלב הטיפולי שלה, צ'וצ'ו. כשראתה שא' מגיב אליו בחיוב, המשיכה להביא אותו למפגשים ולאט לאט א' התחיל לשתף פעולה.

מכאן החלה עדן לבנות מערך מפגשים המותאם לצרכיו של א'. היא עבדה איתו על מוטוריקה גסה ועדינה דרך משחקים משותפים, הם למדו על משחק בתורות, הבנה של כללים ויישומם ותרגלו יחד מיומנויות דידקטיות.

בכל פעם שהצליחה להשיג עם א' שיפור ושינוי לטובה, היא מתחה את גבולות החונכות עוד קצת. עדן הרבתה לערוך מפגשים עם א' מחוץ לבית ויחד הם יצרו אין-ספור חוויות משותפות - הלכו יחד לים, אכלו גלידה, נסעו ברכבת וסתם יצאו עם הכלב לטיול בשכונה.

עדן הפכה לקרן אור בחייו של א', הוא זכה לחונכת שהצליחה להבין ולהכיל את עוצמות הכאב שחווה ולא הצליח להביע במילים. המפגשים שלהם העניקו לו מקום בו הרגיש בטוח, וכך מילד שלא מתקשר ולא מישיר מבט, הפך א' לילד חייכן שמגיב לסביבתו, מתקשר ובוטח בקשרים עם קרוביו. בזכות עדן, א' הצליח לפנות מקום להתפתחות וצמיחה, ויכולותיו הלימודיות השתפרו פלאים.

עדן פגשה ילד בודד לאחר טראומה נוראית, ילד שלא ידע כיצד ליצור קשר אינטימי ועדן לא ויתרה. היא עמדה באתגר בגבורה אמיתית והצליחה לבסס קשר אוהב, אינטימי ומפרה. האכפתיות שלה, העקשנות והרצון לעורר שינוי אמיתי, ראויים להערכה ושבח.